עב
  • עב

מקומות

ההר שאי אפשר לראות

לזכור

בהר הבית אסור לכרות עצים, ולכן עומדים בו כמה מן העצים העתיקים בארץ ישראל.

בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים עומד מתחם שטוח, כמעט מלבני. שטחו כמאה ארבעים וארבעה דונם, ופסגתו שבע מאות ארבעים ושלושה מטרים מעל פני הים.

והנה דבר מוזר: את ההר עצמו כמעט אי אפשר לראות. תוואי ההר המקורי נעלם כמעט כולו תחת הרחבה שנבנתה מעליו. בפינה שבין הכותל המזרחי לכותל הדרומי מתנשאת הרחבה חמישים מטר ושישים סנטימטרים מעל הקרקע.

לפני כן עמדה כאן גורן — הגורן של ארוונה היבוסי. לפי המקרא קנה דוד את הגורן בחמישים שקלי כסף ובנה שם מזבח, ובנו שלמה בנה כאן את בית המקדש הראשון, בערך בשנת תשע מאות שישים ושבע לפני הספירה, סביב האבן שנקראת אבן השתייה.

בשנת שש מאות תשעים ואחת הקים עבד אל-מלכ את כיפת הסלע. היא המבנה המוסלמי העתיק בעולם שעדיין בשימוש. ובשנת אלף חמש מאות חמישים ושתיים דיפן סולימאן המפואר את כתליה באריחי קרמיקה.

בכותל המזרחי אפשר לראות עד היום את קו התפר — הנקודה שבה נשענת הבנייה של הורדוס על הבנייה החשמונאית, שלושים ושניים מטר צפונית לפינה הדרום-מזרחית.

ודבר קטן, שקל להחמיץ. במתחם אסור לכרות עצים. ולכן כמה מן העצים העתיקים בארץ ישראל עומדים דווקא כאן — זיתים, ברושים ומיש דרומי.

הכרטיס המלא הר הבית