אלון שבות

הסיפור

אלון שבות הוא יישוב קהילתי דתי-לאומי במועצה האזורית גוש עציון, בין בית לחם לחברון. שם היישוב מציין את העץ הידוע בשם "האלון הבודד", שעמד במרכז הגוש; לדברי יגאל אלון, הוא שהציע את השם. בנייתו החלה ב-1968, והיישוב עלה על הקרקע בכ' סיוון ה'תש"ל (1970) ביוזמת משה (מושקו) מושקוביץ, איש משואות יצחק ותושב גוש עציון לפני 1948. ראשיתו ביסודה של ישיבת ההסדר "הר עציון", שפעלה תחילה בכפר עציון; מושקוביץ הקים אותה יחד עם ראש הישיבה הראשון הרב יהודה עמיטל. שנה וחצי לאחר הקמת היישוב עברה הישיבה למקומה החדש, ואיתה עברו לאלון שבות בעיקר משפחות אנשי הישיבה. ההתיישבות הייתה ניסיון ראשון מסוגו להקים מרכז קהילתי — יישוב שאינו מבוסס על חקלאות, אלא קהילה עצמאית ומרכז אזורי כאחד — והוא שימש דגם להקמת יישובים אחרים ברחבי הארץ. הרב גדעון פרל שימש רב היישוב עד צאתו לגמלאות, ומאז מכהן הרב זאב ויטמן. היישוב מתנשא לגובה 965 מטרים מעל פני הים, ומתגוררים בו כ-3,000 תושבים. הוא מורכב משש שכונות: גבעת העץ הוותיקה בצפון, הקרויה על שם עץ האלון העתיק שבלט מעל הגבעה; גבעת הברכה בדרום, שנבנתה בשנים 1998–2000 ושמה נגזר מעמק ברכה הסמוך; גבעת החי"ש במזרח, שהוקמה בנובמבר 1998 על אדמות הימנותא; שכונת המשתלות, ששמה הרשמי מצפה צורים, שנבנתה ב-2008 על שטח משתלה ובה 24 בתים; שכונת מצפה היובל בצפון-מערב, שבנייתה החלה ביוני 2022 ואוכלסה באוקטובר 2025 ובה כ-56 דירות; ושכונת הקראווילות בצפון-מזרח. עד מרץ 2025 הוגדרה גבעות שכונה של אלון שבות, ואז הוכרזה יישוב עצמאי במועצה האזורית. ביישוב פועלים ישיבת הר עציון, ישיבה תיכונית הר עציון לצעירים, מכללת הרצוג, מכון צומת, שישה בתי כנסת, ספרייה מרכזית, גני ילדים ומרפאות. סמוך ליישוב האתר הארכאולוגי של גבעת החי"ש, הנקרא גם חרבת סאוויר, ובו שרידי יישוב יהודי מהמאה השלישית לפני הספירה, וכן יקב גוש עציון.

• מדינת ישראל
• התיישבות
• חינוך
• יהודה
• גוש עציון