עמונה

הסיפור

עמונה היה מאחז ויישוב קהילתי על שלוחה של הר בעל חצור, בגובה 901 מטרים, כקילומטר מזרחית לעפרה, והשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. מקור השם ביישוב "כפר העמונה" הנזכר בספר יהושע כחלק מרשימת יישובים בצמוד לעפרה המקראית בנחלת שבט בנימין. המקום הוקם ב-1995, תחילה כאתר ארכאולוגי ואתר מכלי מים של "מקורות", ובנובמבר 1996 הוצבו בו שלושה קראוונים בהנחיית ראש המועצה האזורית פנחס ולרשטיין; ב-1997 התיישבו בו צעירים מבני עפרה, ולקראת סוף 2005 היו בו כ-30 משפחות על שטח של כ-400 דונם. בסוף 2002 קיבלה חברת אמנה הלוואת מדינה של 5 מיליון שקלים להצבת מבנים במקום, ומשרד השיכון מימן פיתוח וקראוונים. במקום היו בית כנסת, מקווה, מעון וגן ילדים, ניטעו בו כרמי זיתים וענבים והיה בו דיר כבשים. ב-2000 הוצא צו הפסקת עבודה, וב-18 באוקטובר 2004 הוצאו צווים סופיים להפסקת העבודות ולהריסת המבנים. ב-29 בינואר 2006 דחה בג"ץ עתירה של אגודת עמונה ושל שלושה מתושביו, ובפברואר 2006 נהרסו תשעה מבני קבע לאחר שנקבע בבית המשפט כי אינם חוקיים. אדמות עמונה רשומות על שם תושבי הכפר סילוואד, והמתיישבים טענו לרכישה משנת 1995 שלא נרשמה בטאבו. ב-25 בדצמבר 2014, בעקבות עתירה של פלסטינים ושל ארגון יש דין, פסק בג"ץ כי על המדינה להרוס את המאחז כולו, והורה על מימוש הצווים בתוך שנתיים. בתחילת 2015 היו במקום כחמישים משפחות שהתגוררו בקרוואנים, והוא היה המאחז הגדול ביותר ביהודה ושומרון. מתווה מדצמבר 2016 להעתקת המגורים לחלקות "נכסי נפקדים" באותו הר בוטל בבג"ץ ב-1 בפברואר 2017. באותו יום החל הפינוי, שבמסגרתו פונו ארבעים ושתיים משפחות, והוא הושלם למחרת. חוק ההסדרה עבר בקריאה שלישית ב-6 בפברואר 2017, ובו סעיף המחריג ממנו צווים שיפוטיים קיימים. למפוני עמונה הוקם יישוב חדש בעמק שילה, עמיחי. לאחר הפינוי הוכרז המקום שטח צבאי סגור; ב-14 בדצמבר 2018 הציבו בו קראוונים ישראלים הטוענים לבעלות על הקרקע ופונו ב-3 בינואר 2019, ובסוף 2022 התיישבו בו שוב ישראלים, שפונו ב-22 בנובמבר 2023 ומבניהם נהרסו.

• מדינת ישראל
• חקלאות ומדרגות
• התיישבות
• שומרון
• בנימין