עין בובין

הסיפור

עֵין בּוּבִּין (בערבית: عين بوبين), המכונה גם מעיין דני, הוא מעיין בשטח C ביהודה ושומרון, בין היישוב דולב לכפר הפלסטיני עין עריכ, והוא אחד המעיינות הגדולים בבנימין. מן המעיין יוצאת נקבה שדרכה מגיעים המים לבריכת אגירה בגודל של כעשרה על שנים עשר מטרים ובעומק 2.7 מטרים, המחולקת בקיר בטון לשתי בריכות נפרדות; הקיר נמוך במקצת מן החומה המקיפה את הבריכה, ולכן כאשר הבריכות מלאות הן נראות כבריכה אחת וההפרדה אינה נכרת. המעיין והבריכה משמשים יעד לטיולים ולשחייה. הבריכה משמשת את הערבים באזור להשקיית בוסתן עצי פרי סמוך, ובו עצי אגוז ורימון, ובסמוך לה, בצל עצי הפרי, נמצאות כמה בריכות קטנות נוספות. מעל המעיין נמצאות שתי מערות, ובאחת מהן נראים כוכים רבים חצובים בקיר, וניכר ששימשה בעבר כקולומבריום. על פי העיתונאי גדעון לוי נלקחו המעיין ומטעי הזיתים שסביבו מן הכפר הסמוך דיר איבזיע, ותושביו מנועים מלהגיע למקום למעט במספר ימים שבהם הם מורשים לטפל בעצי הזית ולעבד את אדמתם, ואל המעיין נפרצה דרך כורכר באופן בלתי חוקי; דוברות היישוב דולב הסמוך טוענת כי יהודים וערבים יושבים בשכנות על שפת המעיין. בשנת 2015 הכריז שר החקלאות אורי אריאל כי המקום ייקרא מעיין דני, על שמו של דני גונן, ובמקום הוקמה אנדרטה לזכרו; אולם בנובמבר 2015 דחתה ועדת השמות הממשלתית את ההצעה לשינוי שם המעיין, בנימוק שאין "להפוך את מפת הארץ למפת הנצחה", וקבעה שנדרשת תקופת צינון לפני החלטה על שינוי השם.

• מדינת ישראל
• מים ומעיינות
• ארכאולוגיה
• הנצחה
• בנימין