בקעות

הסיפור

בקעות הוא מושב עובדים במזרח השומרון, בתחום המועצה האזורית בקעת הירדן, על כביש אלון הצפוני (כביש 578) ומצפון לנחל תרצה, והוא משתייך לתנועת האיחוד החקלאי. בתחילת דרכו נקרא היישוב "בוקע", שם המציין את המבנה הטופוגרפי של האזור — בקעת טמון, המשתרעת בין הר טמון שמדרום-מערב ובין הר כביר שמצפון-מזרח והנקראת הבוקיעה הצפוני. מכיוון שהשטח בבקעה התחתונה, מארגמן וצפונה, הוא סלעי ואינו מתאים להתיישבות חקלאית, הוחלט להקים את היישוב באזור הבוקיעה, כדי להמשיך ולקיים את הרצף ההתיישבותי שיחצוץ בין היישוב הערבי שממערב ובין קו המים ונהר הירדן. היישוב עלה על הקרקע בט"ז בתמוז ה'תשל"ב, 28 ביוני 1972, כיישוב אזרחי; הקרקע הופקעה מפלסטינים תושבי טובאס, כחלק מתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, אשר ראתה בהקמת יישובים יהודיים מענה לצורך ביטחוני. משרד השיכון הקים במקום ישירות בתי קבע, טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יולי 1972, וכבר באותו חודש אוישו כל מבני הקבע והחלה בנייתו של שלב נוסף. כעבור כשנה הצטרפו למושב שבע משפחות נוספות, ובעקבות זאת עזבו חלק מן התושבים המקוריים. תחילה התנהל המקום כמושב שיתופי, ובתחילת 1975 הפך למושב עובדים, ובשנת 1990 הוחלט לתת עצמאות כלכלית לחברים ולנהל את המשקים באופן עצמאי. ב-2014 התגוררו בבקעות 78 משפחות, רובן חברי האגודה החקלאית, ובהן בנים ממשיכים שהקימו את ביתם במקום. כמחצית מן התושבים עוסקים בחקלאות, בעיקר בגידול ענבי מאכל בשטחים פתוחים ובחיפוי, והאגודה מנהלת 300 דונם כרם ושמונה מאות דונם תמרים, ולצדם שותפות עם מושב ארגמן של 300 דונם כרמים וכ-500 דונם תמרים באזור ביצת ארגמן, ושותפות של 160 דונם פלפל עם מושב רועי; התרחבות זו חייבה את המושב להקים בית אריזה גדול, הממיין את כל התוצרת החקלאית ומעניק שירותי מיון ואריזה גם לחקלאים וליישובים אחרים. ביישוב מעון יום, פעוטון, מועדון חברים שבו מציינים את חגי ישראל, מועדון נוער, סניף של התנועה החדשה, בריכת שחייה, צרכנייה, בית כנסת, מרפאה אזורית ומוסך.

• מדינת ישראל
• חקלאות ומדרגות
• התיישבות
• שומרון
• בקעת הירדן