עמנואל

הסיפור

עִמָּנוּאֵל הוא יישוב במעמד מועצה מקומית במרכז השומרון, כחלק מגוש קנה, באזור הררי מיוער שהיה מבחינה היסטורית קו הגבול בין נחלות השבטים אפרים ומנשה. שטח שיפוטו סמוך ליישובים קרני שומרון, נופים ויקיר ולכפרים ג'ינסאפוט ודיר איסתיא; במרכז דיר איסתיא עומד מבנה מקאם "נבי איסתיא", שמו בערבית של הנביא ישעיהו, אביו של עמנו אל שעל שמו נקרא היישוב. סביבו אתרי עתיקות רבים ושמורת הטבע נחל קנה, ולפי עדויות ארכאולוגיות היה האזור מיושב מתקופת הברזל, ונמצאו בו שרידים מן התקופה הצלבנית ומן התקופות האיובית והממלוכית. עמנואל היא היישוב היחיד בשומרון הנחשב חרדי, ודוגמה מובהקת ל"עיר מתוכננת" של ראשית שנות ה-80, ובה הפרדה בין ייעודי הקרקע, בנייה המשתלבת בטופוגרפיה, יחידות מגורים למשפחות מרובות ילדים ופארקים ציבוריים היוצרים טיילת היקפית. את היישוב ייסדה חברת "כוכב השומרון", שהקימו עסקנים דתיים וחרדים ובהם מוטי זיסר, ברוך שטרנטל וזלמן מרגוליס; היא רכשה את האדמות והחלה לבנות ב-1981, ובשל התחייבותו של ראש הממשלה מנחם בגין שלא להקים יישובים חדשים ביהודה ושומרון הוגדר המקום בתחילה כשכונה של קרני שומרון. ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם ב-1983, ובקיץ אותה שנה התגוררו בו כ-600 משפחות; באותה עת הוקמה המועצה ואליהו מירב מונה לראש המועצה הראשון, וב-1985 הוכרזה עמנואל מועצה מקומית. באותה שנה נקלעה החברה לקשיים, יעקב נאמן מונה לה כונס נכסים, והיעדר היתרי בנייה מנע את המשך פיתוח העיר. עם אירועי האינתיפאדה השנייה עזבו חלק מן התושבים ודירות עמדו ריקות; המחירים הנמוכים ומלגת קיום שהציעה עמותת קרן ידידי עמנואל הביאו תושבים חדשים, ובשנת 2003 התגוררו ביישוב 2,400 תושבים. משנת 2015 בונים בו יזמים מאות יחידות דיור. בשנים 2007–2010 נדונה בבג"ץ פרשת ההפרדה בין המגמות בבית הספר בית יעקב שביישוב, ובג"ץ קיבל את העתירה ודרש לבטלה. בעמנואל קהילות ספרדים, תימנים, חסידי סלונים, חב"ד, גור וברסלב ומעט ליטאים, כשלושים בתי כנסת ומרכזים תורניים, ארבעה בתי ספר יסודיים לבנים וחמישה לבנות, תיכון בית יעקב וישיבה קטנה. לפי הלמ"ס התגוררו בה בסוף יוני 2026 6,538 תושבים.

• מדינת ישראל
• התיישבות
• חינוך
• שומרון