קליה

הסיפור

קליה הוא קיבוץ בצפון ים המלח, כ-40 ק"מ מירושלים וכ-11 ק"מ דרומית-מזרחית ליריחו, בתחום המועצה האזורית מגילות. בשנת 1929 הוקם במקום מחנה עבודה ששימש את פועלי כריית המלח, שעבדו במפעל חברת האשלג הארץ-ישראלית. ב-1932 החלה בסמוך הקמתו של בית מרחץ על חוף ים המלח בידי חברת "קליה שפת-ים ומבראה בע"מ" (Kallia Seaside and Health Resort Limited), חברת בת של חברת האשלג, בשותפות עם האחים תומאס גרגורי טולוק וסטפאן טולוק ועם אסמאעיל בק אל-חוסייני. החברה קיבלה מן הממשלה המנדטורית זיכיון חכירה על 966 דונם מצפון-מערב לים המלח, והוסמכה להקים בתי מלון והבראה, מסעדות, מתקני רחצה, מעגנים ושיט. ב-30 באפריל 1933 נחנכו במקום בית רחצה ומסעדה, והחברה הפעילה את הספינה "קלירו" בסיורים לוואדי זרקא-מעין, לנחל ארנון ולעין גדי. ב-1934 הוקמה שכונת קבע לפועלי חברת האשלג, ובה 24 דירות בארבעה מבנים בני שלוש קומות. ב-16 בפברואר 1938 נפתח מלון "קליה" ובו 40 חדרים, בתכנון האדריכל זאב רכטר; בין אורחיו נמנו הנציב העליון הרולד מקמייקל, דוד בן-גוריון, ארטורו טוסקניני ועבדאללה הראשון מלך ירדן. בתחילת מלחמת העולם השנייה הוקם כאן נמל התעופה הימי קליה, וב-1947 עצרו בו לחניית ביניים טיסות של חברת BOAC להודו ולמזרח הרחוק. בדצמבר 1947 הוחלט לסגור את המלון והמקום ננטש; בדצמבר 1949 החכירה ממשלת ירדן את המלון ואת שכונת המגורים לאחים נזל, שהקימו במקומו מתחם תיירות בשם מונטאזת אל-לידו. בפברואר 1968 אושרה הקמתה של היאחזות נח"ל קליה; מתיישביה, מגרעיני איחוד הקבוצות והקיבוצים והקיבוץ המאוחד, הכשירו 150 דונם לגידולים חקלאיים בשטיפת הקרקע ממלחים, ובמאי 1974 אוזרחה ההיאחזות ליישוב קבע. את השם בחרה חברת קליה על שם האשלגן (Kalium בלטינית) שבים המלח, כפי שהסביר נשיא החברה טולוק בריאיון לעיתון "דואר היום". כיום מתגוררים ביישוב כ-490 תושבים, ובו בית הספר האזורי "מגילות". הקיבוץ מתפרנס מחקלאות — גידולי שדה, מטעי תמרים, רפתות, לולים וחוות סוסים — ומתיירות: בית הארחה, חוף רחצה, מסעדה ומרכז למכירת מוצרי קוסמטיקה, סמוך לגן הלאומי קומראן.

• המנדט הבריטי
• חקלאות ומדרגות
• התיישבות
• חינוך
• בקעת הירדן