קרני שומרון

הסיפור

קַרְנֵי שׁוֹמְרוֹן הוא יישוב במעמד מועצה מקומית במערב השומרון, כחלק מגוש קנה, בסמוך לכביש 55. הוא שוכן על כמה שלוחות מצפון לאפיקו של נחל קנה, ומתפרש על שמונה שכונות: קרני שומרון, גינות שומרון, מעלה שומרון, נווה מנחם, אל מתן, אלוני שילה, רמת גלעד ומצפה צבאים. שמו מצרף את המילה "קרני", שנלקחה מן השם הערבי של ההר שעליו הוקם, "ראס אבו קרנין", על שם שתי הגבעות הבולטות שממזרחו, ואת שם האזור; הוא מוכר גם בשם המקוצר קרנ"ש. היישוב עלה לקרקע בתשל"ח, 1977, בידי גרעין "צופין", על מורדות הר שבו שכן מוצב צבאי ירדני עד מלחמת ששת הימים. ב-5 באפריל 1977 יצאה מן המקום "צעדת העשור", לאחר טקס הנחת אבן פינה שערך גרעין של גוש אמונים, אף שלא התקבל אישור הממשלה להקמתו; האישור התקבל לאחר המהפך בבחירות לכנסת התשיעית. בינואר 1978 התיישבה במקום הקבוצה הראשונה, וטקס ההקמה הרשמי נערך ב-25 באפריל 1978, כשגרו שם כבר 30 משפחות במבנים טרומיים שרכש משרד השיכון. באוגוסט 1978 הציג שר החקלאות אריאל שרון את תוכנית הפיתוח: 250 יחידות דיור בטווח הקצר, ובטווח הארוך אשכול יישובים ובו 2,000 יחידות. בתחילת 1981 הכריזה הממשלה על תקציב ל-1,500 יחידות נוספות ולאזור תעשייה, והוכרזו כ-1,000 דונם כאדמות מדינה; בג"ץ דחה עתירה של 16 פלסטינים בעלי אדמות נגד ההפקעה וקיבל רק עתירה אחת, של תושב ג'ינסאפוט, לגבי 35 דונם, ו"הקרן לגאולת הקרקע" של גוש אמונים רכשה קרקעות נוספות. באפריל 1991 הופרד היישוב מן המועצה האזורית שומרון וקיבל מעמד של מועצה מקומית; בשנת 2020 צורפו למועצה מעלה שומרון ואל מתן. היישוב הוקף בגדר ביטחון. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, באומדן לסוף יוני 2026 מתגוררים בו 10,800 תושבים, בשיעור גידול שנתי של 2.2%. ביישוב שלושה בתי ספר יסודיים לציבור הדתי — ברקאי, משואה ולפידים — ואחד לציבור החילוני, רימו"ן, שתי ישיבות תיכוניות, ישיבת השומרון והליכות עולם, וישיבת ההסדר קרני שומרון. מקורות פלסטיניים טוענים כי לצורך הרחבת היישוב הופקעו 1,670 דונם מארבעה כפרים סמוכים.

• מדינת ישראל
• הרים
• התיישבות
• חינוך
• שומרון