מעלה אפרים

הסיפור

מַעֲלֵה אֶפְרַיִם היא מועצה מקומית במדבר השומרון, בגובה של כ-200 מטר מעל פני הים, כארבעה קילומטרים מצפון-מזרח לעיירה דומא, כעשרה קילומטרים מצומת פצאל ולמרגלות הר הסרטבה. שמה ניתן לה משום שהיא עומדת בדרך העולה אל נחלת שבט אפרים. ראשיתה ביישוב זמני שעמד כחצי קילומטר מערבה ממקומה של היום: קבוצת המתיישבים שהקימה את המושב פצאל ביקשה להתיישב בבקעה עצמה, שם היו אדמותיה החקלאיות, אך הרשויות התנגדו אז למגורים בבקעה וועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם פצאל, ולכן הוקם היישוב בשנת 1970 במקום גבוה יותר ונקרא מעלה אפרים. בינואר 1975 החליטה הממשלה להקים במקום "מרכז עירוני" בשם זה; במרץ אותה שנה עברו תושבי פצאל למקומם הקבוע בבקעה, ומיד אחריהם איישה את היישוב הזמני הקבוצה שעמדה להקים את נתיב הגדוד, ואף היא עברה למקומה הקבוע במאי 1977. בסוף 1976 החלו להיבנות בתי קבע ליישוב המתוכנן, סמוך ליישוב הזמני, ובאותה עת הציע יגאל אלון שיהיה עיר ולא "מרכז עירוני"; באותה שנה שהו במקום גם חברי הקבוצה שהקימה את מושב תומר. במרץ 1978 החלו תושבים לאכלס את בתי הקבע, ולאחר מכן תפסו את היישוב הזמני חיילי היאחזות נח"ל מעלה אפרים, שעזבה את המקום באפריל 1979; במקומו פעלו אחר כך בית ספר שדה, כפר סטודנטים ומוסדות חינוך. בשנת 1981 הוכרזה מעלה אפרים מועצה מקומית, והיא הקטנה שבמועצות המקומיות בישראל במספר תושביה. ביישוב תיכון אזורי שש-שנתי "ירדן", ישיבת הסדר, מכינה קדם-צבאית שלוחת מכינת בני דוד, תלמוד תורה לבנים, כפר סטודנטים ופארק תעשייה. מדרום לה נמצאת מערת נטיפים ובה מין נדיר של חילזון מערות שזו אוכלוסייתו היחידה הידועה בארץ; המערה התגלתה בראשית שנות ה-90 עם סלילת תוואי משופר לכביש חוצה שומרון, והיא סגורה למבקרים אלא בהיתר מיוחד של רשות הטבע והגנים. משנת 2022 נבנית בה שכונה של 500 יחידות דיור, ולפי הלמ"ס התגוררו בה בסוף יוני 2026 1,909 תושבים.

• מדינת ישראל
• התיישבות
• חינוך
• שומרון
• בקעת הירדן