מעלה שומרון

הסיפור

מַעֲלֵה-שׁוֹמְרוֹן היא שכונה במערב קרני שומרון, וקודם לכן יישוב קהילתי במועצה האזורית שומרון. היא נוסדה בטקס עלייה לקרקע ב-14 בפברואר 1980, בשם "קרני שומרון ב'", בידי גרעין משפחות מעורב מגוש דן שהשתייך לתנועת משקי חרות בית"ר, כיישוב קהילתי מעורב לדתיים ולחילונים. ליישוב נקבע תקנון דתי — אי חילול שבת בפרהסיה, אי חילול שבת בפעילויות היישוב ואיסור נסיעה בשבת בתחום מוגדר בתחומיו — והדבר גרם למתחים פנימיים, ובשנת 1983 ביקשו התושבים החילונים לחלק את היישוב ולעבור לנקודת התיישבות אחרת. בשנים הראשונות הוקם ביישוב בית ספר משותף, אך הוא נסגר בהיותו קטן מדי לתקני משרד החינוך. ב-7 בספטמבר 2020 חתמו שר הפנים אריה דרעי ואלוף פיקוד המרכז תמיר ידעי על איחוד מוניציפלי בין מעלה שומרון למועצה המקומית הסמוכה קרני שומרון, בעקבות המלצת ועדת הגבולות של משרד הפנים. במקום חמישה רבעים: נחשונים, שבו עלו הראשונים לכ-50 אשקוביות וקרוואנים על שטח של כ-14 דונם; אפיקים, שכונת "בנה ביתך" הראשונה, שרחובותיה קרויים על שם נחלי ארץ ישראל; לבונה; אבני החושן, שבנתה תנועת אמנה; ואל מתן. בית הכנסת המרכזי, בראש גבעת אפיקים, הוקם לזכר דב אינדיג, מושא הספר "תיאום כוונות" מאת הרב חיים סבתו. באזור התעשייה שבמקום ארבעה מבנים בשטח כולל של כ-2,400 מטרים רבועים. עם הקמת היישוב התגלו כאן ממצאים מתקופת הברזל, ובהם חלקים של בית ארבעת המרחבים. בשנת 1979 נערכו בחרבת ג'מעין, האזור שבו עמד להיבנות היישוב, חפירות הצלה בניהולו של שמעון דר מאוניברסיטת בר-אילן, ועל חלקן פיקח אריה בורנשטיין; האתר התגלה כבר ב-1976 במסגרת סקר מערב שומרון. נחשף בו יישוב כפרי מתקופת הברזל השנייה שהשתמר בשלמותו, בגובה 315 מטר מעל פני הים ועל שטח של 20 דונם, ובו כ-20 מבני אבן מוקפים קיר מגן, כבשן סיד, בית בד, יקב ותריסר בורות מים חצובים ומטויחים. בסביבתו נמצאו מדרגות חקלאיות עתיקות ו-12 מגדלי שדה, שתפקידם היה אגירת תוצרת הכרמים ותעשיית היין שהייתה רווחת בסביבה.

• מדינת ישראל
• ארכאולוגיה
• חקלאות ומדרגות
• התיישבות
• שומרון