מגרון

הסיפור

מִגְרוֹן היה מאחז בהרי בנימין, שהוקם באייר ה'תשנ"ט (אפריל 1999) על גבעה בגובה 748 מטר מעל פני הים, בפסגה השולטת על כביש 60, שממנה נשקפים דרום בקעת הירדן, צפון ים המלח ומעט מעבר הירדן. הוא נקרא על שם היישוב המקראי מגרון, המוזכר פעמיים במקרא, ולפי המקור מזוהה באזור שבו הוקם המאחז. בשנת 1999 החלו באזור חפירות ארכאולוגיות, וקבוצת נערים שסייעו בהן החלה לגור במקום. על נסיבות ההקמה מוסר המקור שתי גרסאות: לדברי אביגדור ליברמן השתתפו בטקס הנחת אבן הפינה שר הביטחון משה ארנס ואלוף פיקוד המרכז; ואילו טליה ששון תיארה בדו"ח המאחזים, על פי מידע ממפקד חטיבת בנימין, שהמתיישבים ביקשו להקים אנטנה סלולרית בראש הגבעה ואושר גם גידור סביבה, ובדיעבד התברר למח"ט כי מדובר ב"עמוד עם תחפושת" המדמה אנטנה, וכי הנקודה חוברה לחשמל, נפרץ אליה כביש גישה והוצבו בה חמישה קרוואנים בלא ידיעתו. באפריל 2002 הורחב המאחז והחל לקלוט משפחות, ובהן אברכים מישיבת הר המור, ותשתיותיו הוכשרו בתמיכת המדינה. בדצמבר 2003 נערך במקום טקס הכנסת ספר תורה שהשתתפו בו אלפים. באוגוסט 2011 מנה המאחז 50 משפחות ולהן יותר מ-160 ילדים ונחשב לגדול שבמאחזים; היו בו מספר בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת. בעתירה שהגישו בספטמבר 2006 חמישה פלסטינים ותנועת "שלום עכשיו" נטען כי המאחז הוקם על קרקע פרטית של פלסטינים, והמדינה הודתה בכך; אנשי מגרון טענו מנגד כי הקרקע טרשית ולא עובדה מעולם וכי חלקה במעמד "נכסי נפקדים". באוגוסט 2011 פסק בג"ץ כי על המדינה לפנות את המאחז, והורה להרסו עד 31 במרץ 2012; ביולי 2012 נדחתה עתירת התושבים לביטול הפינוי. ב-2 בספטמבר 2012 פונו התושבים והועברו, בהסכמה, לנקודת יישוב חדשה ב"גבעת היקב" הסמוכה. ב-1 ביולי 2015 הוציא אלוף פיקוד המרכז צו תפיסה על חלק מהשטח. חלק מבתי מגרון (חלקה 10) עדיין עומדים על תילם, ומתנהלים הליכים משפטיים בעניין הבעלות על הקרקע.

• מדינת ישראל
• התיישבות
• בנימין