רחלים

הסיפור

רְחֵלִים הוא יישוב קהילתי דתי בשומרון, על כביש 60 ממזרח לאריאל, השייך למועצה האזורית שומרון; מצפון-מזרח לו הכפר יתמא. המקום החל כמאחז בשנת ה'תשנ"ב, 1991, בסמוך לצומת תפוח, ונקרא על שמן של רחלה דרוק ושל רחל וייס. בלילה הראשון אישר צה"ל רק לחברותיה של רחלה דרוק ולשלושה שומרים להישאר, ולמחרת נענה לבקשתה של גאולה כהן להאריך את שהות הנשים; לאחר חודש הובאו שלושה קראוונים ונערך טקס הנחת אבן פינה. שר הביטחון משה ארנס ביקש מצה"ל שלא לפנותם, ובינואר 1992 אישר להם להישאר חודש נוסף. פעילות הנשים הייתה לסמל, ובחודשים שלאחר מכן התקיימו פעולות התיישבות של נשים תחת הכותרת "נשות רחלים". בשנים 1992–1994 היה המקום להיאחזות נח"ל שגרעיני בית"ר תחזקו; במשך שלוש שנים היו תקופות שלא התגוררו בו תושבים בפועל, והוא הוחזק בידי קבוצה קטנה של צעירים ובהסכמה בשתיקה של הממשלה. בשנת ה'תשנ"ד, 1994, הגיעו שישה בחורי ישיבה מישיבת בית אל, בברכתו של הרב זלמן ברוך מלמד, כדי לגור במקום ולהקים בו מדרשה תורנית בשם "מדרשת יצחק על שם יצחק רופא"; הם לנו בו ולמדו ביום בבית אל, החשמל סופק בגנרטור ולא הותרה סלילת דרך קבע. השישה, בהנהגת אריאל בן דוד ויעקב רוזנהיים, היוו את נוער הגבעות הראשון וייסדו את השיטה להקים יישוב באמצעות רווקים המתגוררים לבדם על גבעת טרשים. בתחילת 1994 קבע אלוף פיקוד המרכז נחמיה תמרי סטטוס קוו והסיר את איומי ההריסה. ממשלת ישראל ראתה ברחלים שכונה של כפר תפוח ולא יישוב עצמאי, והלמ"ס מנה את תושביו בתוך אוכלוסייתה; בשנת ה'תשנ"ח, 1998, אישר משרד השיכון תכנון שכונת מגורים, ובתחילת 2013 חתם אלוף פיקוד המרכז על הכרה ברחלים כיישוב עצמאי, השלושים ושניים במועצה האזורית שומרון. בשנת ה'תשע"ה הוקמה בסמוך לו ישיבה קטנה ברוח חסידית בשם "פרי הארץ", ובנובמבר 2017 פורסמה התב"ע. נכון לשנת 2017 מנה היישוב כמאה משפחות. ועדת הקליטה מקבלת רווקים להתגורר בו, דבר הנחשב חריג ביישובים בעלי אופי דתי-לאומי, ופועל בו סניף של בני עקיבא.

• מדינת ישראל
• התיישבות
• שומרון