רועי

הסיפור

רוֹעִי הוא מושב עובדים בבקעת הירדן, בקצה המזרחי של בקעת טמון, כ-26 ק"מ מדרום לבית שאן ובתחומי המועצה האזורית ערבות הירדן, והוא משתייך לתנועת האיחוד החקלאי. המושב הוא היישוב הישראלי הקטן ביותר בבקעת הירדן ואחד הקטנים ביהודה ושומרון. תחילה נכתב שמו רע"י, ראשי תיבות של "רמת עוזי יאירי", על שם עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים; ואולם על פי פרסום של ועדת השמות הממשלתית השם הוא סמלי ונלקח מפסוק בישעיהו ל"ח, י"ב, ולפי גרסה נוספת ורווחת יותר מקורו במילות הפתיחה של מזמור כ"ג בתהילים. ההחלטה על הקמת היאחזות נח"ל במקום נתקבלה בממשלה בדצמבר 1975, תחת השם הזמני "בקעות ב'". העלייה לקרקע נקבעה ל-6 בינואר 1976 אך נדחתה בהיעדר גרעין זמין ותשתיות; בתחילת מרץ 1976 עלה למקום גרעין "אקליפטוס" של הנח"ל, שהועבר ממאחז מסורה שבפתחת רפיח, וב-11 במרץ 1976 התקיים טקס העלייה על הקרקע. בשלב הראשון תפקדה ההיאחזות כמפקדת בט"ש, בהיעדר תשתיות להתנהלות רגילה, והוקמו בה 30 דונם של גן ירק שבו טיפלו בנות הגרעין. ב-20 באפריל 1976 ביקר במקום ראש הממשלה יצחק רבין ושוחח עם החיילים. בינואר 1977 עברה ההיאחזות לתפקד כהיאחזות רגילה, וב-4 ביולי 1978 אוזרח המקום. הקרקע ליישוב הופקעה מפלסטינים נפקדים תושבי טובאס, יחד עם קרקעות שהופקעו להקמת בקעות, ובעקבות עתירה לבג"ץ נגד ההפקעה מסר האלוף אברהם אורלי תצהיר על חשיבותו הביטחונית של המושב, ובו ציין את הקמת היישוב "בהתאם לתפיסה המקובלת על הממשלה לפיה מהווים היישובים מרכיב במדיניות הביטחון". ברועי כ-47 משפחות, ומפותחים בו כ-14 מגרשים לבנייה; כמחצית מן התושבים עוסקים בחקלאות — פרחי קטיף, דגי נוי טרופיים, כרמי ענבי מאכל, פרדס לימונים וכבשים לבשר. במקום גן ילדים אזורי, פעוטון, מועדוני נוער, מועדון מבוגרים ובריכה הפעילה בקיץ; הילדים הבוגרים לומדים בבית הספר "גפנים" שליד משואה ובבית הספר "ירדן" שבמעלה אפרים. בשנת 2013 הוקם במושב בית כנסת במבנה קבע, בסיוע עמותת איילת השחר, ושמו "שבת אחים" — לעילוי נשמת גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואייל יפרח.

• מדינת ישראל
• חקלאות ומדרגות
• התיישבות
• בקעת הירדן