חוות שדה בר

הסיפור

חוות שדה בר הוקמה בשנת 1998 לרגלי ההרודיון, בסמוך לנוקדים, כמעון לבנים במסגרת רשות חסות הנוער. לאורך השנים התחנכו בה מאות נערים שעבדו בחקלאות, והקשר בין הנערים לחווה נמשך גם בתקופה שלאחר סיום הלימודים: רבים מהם המשיכו להתגורר בה שנים ארוכות גם לאחר גיל שמונה עשרה. החניכים הגיעו אליה בהפניה מרשויות החוק ומשירותי הרווחה, בהסכמת הורי הקטינים, וקבלת ההחלטות בחווה נעשתה בשיתוף אנשי הצוות שהתגוררו בה ובשיתוף הנערים. השירות הצבאי נתפס כיעד בתהליך השיקום, והחווה הכינה את נעריה לקראתו. בחווה פעלו חוות סוסים לרכיבה טיפולית, חקלאות אורגנית, מטעי פרי, מסגרייה, מסעדה ופינת חי; סביבה ניטעו עשרות דונם של עצי זית, שמיבולם הופק שמן זית אורגני, ולצדם מטעי רימונים, שקדים ותאנים. בחווה פעל בית ספר תיכון בפיקוח משרד החינוך, בניהולו של אורן בית הלחמי, ובשנת 2019 עבר בית הספר למתכונת של מכינה קדם אקדמית מטעם אוניברסיטת אריאל, עד לסגירתו. הפעילות החברתית כללה טיולים בארץ, מסעות ספורטיביים וביקורים באתרים היסטוריים וארכאולוגיים. החווה מוחזקת על ידי עמותת בית עציון. בשנת 2009 הועלו טענות נגד מייסד החווה ומנהלה יוסי שדה, ובהן ניהול כספי בלתי תקין ודיווחים בלתי מדויקים למשרד החינוך ולמשרד הרווחה; בעקבותיהן הורה שר הרווחה יצחק הרצוג על הקמת ועדת בדיקה, ובראשה מונתה פנינה גיא, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר. הוועדה קבעה כי החווה אינה מתאימה לשמש מעון לקטינים המופנים אליה מטעם המדינה, וכי במקום לא התקיימו רישום, תיעוד ודיווח. שדה הכחיש את הטענות. כיום פועל בחווה פרויקט חינוכי של ישיבה חרדית, ובמקום גם קהילת תושבים.

• מדינת ישראל
• חינוך
• חקלאות ומדרגות
• התיישבות
• גוש עציון