שילה

הסיפור

שילה הוא יישוב קהילתי דתי בהר אפרים שבדרום השומרון, בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, והוא הראשון ביישובי גוש שילה. היישוב שוכן כ-40 קילומטרים מצפון לירושלים, ליד כביש 60, על שני הרים: על הגבוה שבהם, בגובה של כ-800 מטרים, נמצאת השכונה העליונה "רמת שמואל", ועל הנמוך, כ-750 מטרים, השכונה האמצעית "עלי הכהן", ובחלקו התחתון שכונת "נחלות". הוא סמוך לעמק שילה ולאתר המקראי של שילה הקדומה. כזכר לחג ט"ו באב שהתקיים בשילה הקדומה חוגג היישוב את ט"ו באב כחגו, ומתקיימים בו יריד וסדנאות מחול. בשנת 1969 הגיעו למקום כ-30 חברים בתנועה למען ארץ ישראל השלמה, ואלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי הורה על פינוים. עם הקמת גוש אמונים ב-1974 נעשו ניסיונות נוספים: באוקטובר 1974 הקימה במקום קבוצה של 200 מתיישבים מאהל ללא אישור ממשלתי. בינואר 1978 התיישבה בתל שילה קבוצה תחת מסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות, בעידוד שר החקלאות אריאל שרון וללא אישור הממשלה; הוצבו קראוונים שאוכלסו בשמונה משפחות וכ-40 בחורי ישיבה. ב-22 באפריל 1979 התקבלה החלטת הממשלה הרשמית להקים יישוב בשילה. על פי עמדתה הרשמית של מדינת ישראל הקרקע שעליה נבנתה שילה היא "אדמות מדינה", ואילו תנועת "שלום עכשיו" טוענת שכרבע מהשטח הוא קרקע פלסטינית פרטית. פעילי "שלום עכשיו" הציבו בשער היישוב את פסלו של יגאל תומרקין "שובך יונים", והוא ניצב עד היום בכניסה ושופץ בידי היישוב ואתר "שילה הקדומה". היישוב מונה כ-488 משפחות. פועלים בו בית הספר הממלכתי-דתי "אהל שילה", בית הספר האזורי של גוש שילה, בשני מבנים לבנים ולבנות מכיתה א' עד כיתה ח', וכן ישיבת הסדר, אולפנה, תלמוד תורה וגני ילדים, ובשנת הלימודים תשע"ז נפתחה ישיבה תיכונית "לב חדש" בראשות הרב ארלה הראל. רב היישוב הוא הרב יהונדב דרורי, ולפניו כיהן הרב אלחנן בן נון ארבעים שנה. אזור התעשייה של היישוב משתרע על כ-500 דונם ובו בית בד ויקב "משק אחיה" ומפעל לייצור תפילין, ובסביבתו מעובדים מטעי נקטרינות, גודגדנים, זיתים, תאנים וכרמי ענבים.

• מדינת ישראל
• חקלאות ומדרגות
• התיישבות
• חינוך
• שומרון
• בנימין