ייט"ב

הסיפור

ייט"ב הוא מושב שיתופי בעל מאפיינים קיבוציים בבקעת ייט"ב, בתחום המועצה האזורית בקעת הירדן. שמו נגזר משמו של יצחק טבנקין — יד יצחק טבנקין — שהיה מנהיג מפלגת אחדות העבודה בשנות הארבעים. המקום הוקם בתחילה כהיאחזות נח"ל נערן בדצמבר 1970, בידי גרעיני "מי טל", "גשר" ו"בית הערבה" של הקיבוץ המאוחד; הגרעין המקורי של נח"ל נערן ייסד את הקיבוץ נערן, מצפון-מזרח לייט"ב. ההיאחזות אוזרחה ב-16 בנובמבר 1976 בידי גרעין של הצופים מאזור גדרות, יחד עם אנשי הקיבוץ המאוחד מגבעת חיים שהגיעו לתחזק את הקיבוץ עד התבססותו. עם הקמתו התבסס היישוב על חקלאות ועל נגרייה שהייתה שלוחה של הנגרייה בגבעת ברנר ונחנכה רשמית ב-1979, וביולי 1978 הוחלט במשרד השיכון על התחלת בניית מבני קבע. בשנותיו הראשונות הקפיד הקיבוץ על עבודה עברית. המקום שוכן בסמיכות לשטחי אש של צה"ל, ובשנת 1979 ביקשו חבריו לעבור לאזור אחר בשל רעש האימונים. עד סוף 1982 לא צלחו מאמצי הגיוס ולא נוצר במקום גרעין שראה בו את עתידו, ובימי האינתיפאדה הראשונה התפרק הקיבוץ. המקום הוצע לקבוצה של עולים מברית המועצות, שחלקם סובוטניקים, והם הסכימו לעלות וליישב אותו בשנת 1993 לאחר שיצחק רבין כתב להם שבקעת הירדן היא גבול הביטחון של מדינת ישראל; הם הקימו במקום מושב שיתופי. בשנת 2004 הועברו כ-5,000 דונם לידי חוות עינות קדם הסמוכה, המחזיקה דיר כבשים ומגדלת חלקות של זיתים, מנגו וחרובים. ב-2026 קיימה המועצה האזורית בקעת הירדן מכרז פומבי לעבודות פיתוח ותשתיות ל-66 יחידות דיור. תושבי המושב עוסקים בחקלאות — מטעי תמרים וגידולי שדה — ובעיסוקים ביישובי הסביבה ובירושלים, ובמקום צרכנייה, מרפאה, בית כנסת, מקווה, בריכת שחייה, מוסך ומספרה. כקילומטר מדרום ליישוב עומדת אנדרטת הנ"ד, לזכר 54 חיילי גדוד 890 של הצנחנים ועשרה אנשי צוות אוויר שנהרגו שם בהתרסקות מסוק במהלך תרגיל בשנת 1977; כארבעה קילומטרים ממערב משתרעת שמורת נחל ייט"ב, סביב הקטע הקניוני של הנחל (ואדי אל-עוג'א), ובה מערות, מצוקים, שרידי אמות מים והמעיין עין אל-עוג'א.

• מדינת ישראל
• חקלאות ומדרגות
• התיישבות
• בקעת הירדן