מסגד אל-ג'וואלי

הסיפור

מסגד אל-ג'וואלי (בערבית: مسجد الجوالي), המכונה גם "מסגד אברהם", הוא מסגד במתחם מערת המכפלה שבעיר העתיקה של חברון, הגובל בקיר הצפון-מזרחי של המתחם; דפנותיו נחצבו מאבן הקיר ואינן נראות מבחוץ, והוא נחשב לאחד המסגדים החשובים באסלאם הסוני. הוא מורכב משלוש ארקדות המחוברות בקמרונות צולבים הנתמכים על עמודי אבן גדולים, וכל מעבר מקושת מכוסה בכיפה; מעל אולם התפילה המרכזי כיפת אבן עם עיטורי מוקרנס וחלונות פסיפס. בתקופת תנכיז כוסה הקיר הדרומי בלוחות שיש מעוטרים בגילופים צבעוניים, ובו גומחת המחראב המצביעה על הקיבלה ומעליה חצי-כיפת שיש; בגומחה טביעת רגל בסלע, הנחשבת במסורת המוסלמית לטביעת רגלו של הנביא מוחמד. המינבר עשוי עץ וניצב מימין למחראב; הוא מתוארך לתקופה הפאטמית ונבנה לבקשת באדר אל-ג'מאלי ב-1092, צלאח א-דין הביאו מאשקלון, והוא נחשב למינבר העץ האסלאמי העתיק ביותר שעודנו בשימוש. ליד הקיר הצפוני פתח המוביל לחלל תת-קרקעי, ולצידו במה בעלת עמודים וכותרות שיש לאימאם, שנבנתה בשנת 1331. מצפון למסגד חצר פתוחה מוקפת פורטיקו, ובסמוך לה אולם תפילה נוסף ובו מינבר מתקופת ברקוק; ליד הקיר המערבי פורטיקו נוסף המשמש אולם תפילה לנשים, וכניסת מוסלמים היא משביל גישה במערב המתחם. צלאח א-דין שיפץ את המתחם בשנת 1188, בנה מינרט בכל צד של החומה ההיקפית בסגנון סורי — שניים מארבעתם שרדו — ובנה את המחראב. בין 1318 ל-1320 שופץ המסגד והורחב בתקופת הסולטאן מוחמד בן קלאוון, תחת פיקודו של סנג'ר אל-ג'וואלי, אמיר עזה ופלשתינה, ומאז הוא קרוי על שמו; באותה תקופה שיפץ אל-ג'וואלי גם את המסגדים בהר הבית. המסגד נבנה בתכנון אדריכלי חלבי, וההיסטוריון המצרי אל-מקריזי בן המאה ה-15 כתב כי תקרתו עשויה "אבן מלוטשת להפליא". עד תחילת המאה ה-20 הותרה הכניסה למתחם למוסלמים בלבד, ויהודים ונוצרים הורשו להיכנס רק עד המדרגה השביעית; בשנת 1969 הורה אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי להרוס את המדרגות. אולמות התפילה המיועדים ליהודים ולמוסלמים צמודים זה לזה והשערים שביניהם נעולים, והאולם המרכזי, אולם יצחק ורבקה, פתוח למתפללים מוסלמים בלבד רוב ימות השנה.

• ביזנטי ומוסלמי
• בתי תפילה
• יהודה
• הר חברון