מערת המכפלה

הסיפור

מערת המכפלה היא מבנה במזרח העיר חברון, ובערבית הוא נקרא المسجد الإبراهيمي. על פי המסורת היהודית והכתובים המערה היא מקום קבורתם של אדם וחוה, של אברהם, יצחק ויעקב ושל שרה, רבקה ולאה; רחל נקברה בקבר רחל שבבית לחם. מערת המכפלה היא מן המקומות המקודשים ביותר ליהדות ולאסלאם. פשר השם אינו מפורש במקרא, ובמסורת היהודית ניתנו לו כמה פירושים: לדעת רב המבנה בנוי משתי מערות זו על גב זו, לדעת שמואל השם בא על שם הזוגות הקבורים שם, ולדעת רשב"ם, רמב"ן ורד"ק המערה נמצאה בשדה ששמו מכפלה. בספר בראשית מתוארת קניית המערה בידי אברהם מעפרון החתי, בכסף מלא, לקבורת שרה. באזור הר חברון נמצאו מערות קבורה רבות בעלות מערכת דומה, המתוארכות לאלף השני לפנה"ס, וממצאים מן האתר מאפשרים להניח שהמקום היה מקודש כבר בתקופת הברזל. במאה הראשונה לספירה כתב יוסף בן מתתיהו שבחברון נראות מצבותיהם של האבות והאמהות, עשויות שיש, והוא אינו מציין את מיקומן המדויק. המבנה שמעל המערה הוא מן המונומנטים שהשתמרו מתקופת בית שני, ובייחוסו חלוקות הדעות: יש התולים אותו בהורדוס לפי סגנון הבנייה, יש הסוברים שנבנה קודם לכן בידי האדומים, ויש המאחרים אותו לימי אדריאנוס. הארכאולוג יובל ברוך הציע שהורדוס ייסד אותו כמתחם אדומי, לצד בניית הר הבית בירושלים. במאה הרביעית חילקו הביזנטים את המבנה לשניים והקימו בצדו המזרחי כנסייה; במאה השביעית הוסב המבנה למסגד; בשנת 1100 החזירוהו הצלבנים לכנסייה; ובמאה השלוש עשרה הסבוהו הממלוכים שוב למסגד. אולם התפילה הגדול שבמבנה, אולם יצחק, עומד מאז ועד היום, ובמרכזו מצבת קברו של יצחק; הממלוכים בנו במתחם גם אולמות קטנים על מצבות קבריהם של אברהם, שרה, יעקב ולאה.

• תקופת המקרא
• ארכאולוגיה
• קברים
• בתי תפילה
• יהודה
• הר חברון