אפרת

הסיפור

אפרת היא יישוב עירוני ומועצה מקומית בגוש עציון, מזרחית לכביש 60 ודרומית לבית לחם, ושטח שיפוטה 6,000 דונם. שם היישוב נגזר מן הפסוק ״ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה״ (בראשית לה, יט), בשל מיקומו בין בית לחם לחברון; ועדת השמות הממשלתית קבעה בתחילה את השם אפרתה, וב-2012 התכנסה שוב, לבקשת היישוב, והחליטה לקרוא לו בשם הרווח יותר, אפרת. את הקמת היישוב יזם משה מושקוביץ, שהחל ב-1974 בתוכניות ליישוב עירוני גדול בגוש עציון, ורתם אליו את הרב שלמה ריסקין; קהילתו של ריסקין הקימה ב-1977 את גרעין ״ראשית גאולה״. האישור הממשלתי הראשוני ניתן ב-1977 ופורסם בפברואר 1979, ובמרץ 1979 הוצא צו לתפיסת שטח שבמסגרתו הופקעו כמה מאות דונמים שהיו בבעלות פרטית של פלסטינים מהאזור. טקס הנחת אבן הפינה נערך בפברואר 1980, באוגוסט אותה שנה עלתה על הקרקע ישיבת שבות ישראל, וב-1983 קיבל היישוב מעמד של מועצה מקומית עצמאית. במהלך ההקמה נחשפו שרידים של שדה קבורה מן התקופה הכנענית. שכונותיו הראשונות הן הרימון, התאנה, הגפן, הדקל והזית, וחוק העזר העירוני מחייב שכל מבנה יצופה באבן ירושלמית ושכל גגות הרעפים יהיו אדומים. כקילומטר מצפון ליישוב נמצאת חורבת עיטם, ובצמוד ממערב עוברת אמת הביאר, המזינה יחד עם אמת הערוב את בריכות שלמה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף יוני 2026 (אומדן), מתגוררים באפרת 12,017 תושבים; מרביתם דתיים, ובהם עולים ותיקים וחדשים, במיוחד ממדינות דוברות אנגלית. ביישוב כשלושים בתי כנסת מנוסחים שונים — אשכנז, צפון אפריקה, ירושלמי ותימן — ופועל בו אולפן גיור, היחיד בארץ המתנהל בספרדית. ב-1999 הוקמו בשיתוף אפרת וואדי א-ניס גן ילדים ומרכז רפואי לילדים עבור תושבי שני היישובים.

• מדינת ישראל
• ארכאולוגיה
• בתי תפילה
• התיישבות
• יהודה
• גוש עציון