עין קובי

הסיפור

עין קובי, ובשם אחר עין קבו, הוא מעיין שכבה בפארק בגין שבהרי ירושלים, סמוך ליישוב מבוא ביתר, בגיא היורד לנחל רפאים הקרוי נחל קובי, ברום של כשבע מאות מטר מעל פני הים. המים נובעים כארבעה מטרים בעומק הסלע, בקו המגע שבין הדולומיט של תצורת עמינדב לשכבת החוואר של תצורת מוצא, האטומה למים. כדי להגביר את הזרימה נחצבה נקבה באורך שנים עשר מטרים המוליכה את המים אל חדר איגום תת-קרקעי מקומר בסגנון רומי, ובו בריכה מלאה מים כל ימות השנה ופתח בתקרה שדרכו חודר אור שמש; יורדים אליה בגרם מדרגות אבן. מן החדר יוצאת נקבה נוספת, כשבעה עשר מטרים, אל בריכה חיצונית פתוחה, וממנה זרמו המים בתעלות אל חלקות השדה. סמוך לבריכה עומד מבנה מן התקופה העות'מאנית ובו גומחת תפילה הפונה למכה, הקרוי ג'אמע שייח' מחמוד אל-עג'מי, וראשיתו במבנה קדום מן התקופה הרומית והתקופה הביזנטית. המעיין היה מקור המים והבוסתן של הכפר הערבי אל-קבו, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות. ויקטור גרן ביקר בו בשנת 1863 ותיאר מעיין שופע הקולח מצינור עתיק על יד מסגד נושן ומשקה גנים ובהם תאנה, לימון ותפוז. בשנים 2000 עד 2002 נערכה סביב המעיין חפירה מטעם רשות העתיקות ובמימון קרן קיימת לישראל, ונמצאו בה שרידי מבנים, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע ושרידי כנסייה; לפי הממצא הארכאולוגי ותעודות היסטוריוגרפיות החל היישוב במקום בתקופה הרומית, בימי הקיסר אדריאנוס, סמוך לדרך הרומית שנסללה בין בית גוברין לירושלים, ובקרבת מקום נמצאה אבן מיל מאותה תקופה. החופרים כתבו שעיקר הבנייה נראה מן התקופה הביזנטית, והשלב האחרון של התיקונים במערכת המים הוא מימי המנדט הבריטי. הכנסייה, כחמישים מטר ממזרח למעיין, תועדה בשנת 1873 בידי אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית; סקר של בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים משנת 1981 מצא בה שני שלבי בנייה, האחד ביזנטי והשני צלבני. קרן קיימת לישראל שיקמה את המדרגות החקלאיות ונטעה עצי בוסתן, ובמקום חניון לרכב, שולחנות וספסלים.

• ביזנטי ומוסלמי
• ארכאולוגיה
• מים ומעיינות
• חקלאות ומדרגות
• בתי תפילה
• צלבני
• גוש עציון