אלקנה

הסיפור

אֶלְקָנָה היא יישוב קהילתי במערב השומרון, מצפון לכביש 5, בין נחל קנה מצפון לנחל רבה מדרום, המתנקזים אל נחל הירקון; נחל קנה שימש בעבר גבול בין נחלת שבט מנשה לנחלת שבט אפרים, ואלקנה שוכנת בתחומי נחלת אפרים. כקילומטר ממערב לה נמצאת ח'רבת סריסיה, חורבת יישוב מן התקופה הרומית, ובקרבתה מערת נטיפים גדולה. את היישוב הקימו חברי גרעין "מערב שומרון", שהתארגן מאביב 1973 ביוזמתו של הלל וייס, ואליו הצטרף ב-1976 גרעין עולים מברית המועצות בשם "מעוז עלייה". ב-4 בפברואר 1977 החתימו חברי הגרעין 64 חברי כנסת על בקשה לאשר עלייה לקרקע, וועדת השרים להתיישבות אישרה את ההקמה ב-1 במרץ 1977. לשם ההקמה נתפסו כ-116 דונם מאדמות בבעלות פרטית של תושבי הכפר מסחה בצו תפיסה לצרכים צבאיים, ולאחר מכן הכריזה מדינת ישראל על כ-1,300 דונם סביב אלקנה כ"אדמות מדינה". ב-10 במאי 1977 עלו 15 המשפחות הראשונות ונכנסו לבתים טרומיים סביב תחנת המשטרה הירדנית שבקצה המערבי של מסחה; המבנה שימש בחודשים הראשונים כמגורים, בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מכולת ומקום כינוס, ולאחר שימור ושיפוץ הוא מבנה המועצה המקומית. תחילה כונה המקום "פארים", כשם יישוב קדמון המוזכר בחרסי השומרון, אך ועדת השמות הממשלתית לא אישרה זאת משום שהיישוב הקדום שכן מזרחה משם; כחודשיים לאחר העלייה לקרקע נקבע השם "אלקנה", על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אלקנה בן ירוחם, אביו של שמואל הנביא, שהתגורר בהר אפרים. שמות הרחובות לקוחים משיר השירים. אלקנה הוכרזה מועצה מקומית בשנת 1981, ושכונת הקבע הראשונה נבנתה ב-1983. באוגוסט 2002 אישרה ממשלת ישראל את הקמת גדר ההפרדה בסמוך ליישוב, בנייתה החלה באוגוסט 2003, והיא חוסמת את המעבר בכביש 505 בין אלקנה למסחה. ביישוב מכללת אורות ישראל להכשרת מורים, אולפנת השומרון וישיבת מערב השומרון. לפי הלמ"ס, בסוף יוני 2026 התגוררו באלקנה 4,660 תושבים, והיא היישוב בעל שיעור בעלי התואר האקדמי הגבוה בישראל, 74%. באפריל 2026 אושר איחודה עם המועצה המקומית שער שומרון.

• מדינת ישראל
• התיישבות
• חינוך
• שומרון