שערי תקווה

הסיפור

שַׁעֲרֵי תִּקְוָה הוא יישוב קהילתי במערב השומרון, סמוך לכביש 5, כשלושה קילומטרים ממזרח לקו הירוק ולראש העין, וחלק מגוש היישובים הכולל את אלקנה, עץ אפרים ואורנית. זה היה היישוב הראשון ביהודה ושומרון שהוקם ביוזמה עסקית פרטית, בידי יערי רוזן ורחל רהט, באמצעות חברתם "יו"ש השקעות מקרקעין ופיתוח בע"מ". בשנת 1980 רכשו השניים את הקרקעות שבתחום הכפר עזון עתמה וחילקו את השטח למגרשים, ששווקו באסיפות ברחבי הארץ במחיר 2,000 עד 4,000 דולר לדונם; לאחר שנתיים נרכשו כל המגרשים, ובינואר 1982 נערך טקס עלייה לקרקע. הרוכשים בנו בעצמם, במתכונת "בנה ביתך", ושילמו 5,000 עד 6,000 דולר עבור פיתוח תשתיות לחברה נוספת שבבעלותם, ואלף דולר כ"הלוואה" למשרד החינוך והתרבות. עד אוקטובר 1982 עמדו במקום 50 בתים בבנייה, ובשנת 1983 עברו להתגורר בו שלוש המשפחות הראשונות. השם נבחר משום שהיישוב ממוקם ליד כביש 5 המוביל לפרוורי פתח תקווה. בשנת 1984 החלו הרוכשים להתלונן על עיכובים בפיתוח, על ניהול כספי לא תקין, על בעיות ברישום הבעלות ועל היעדר תוכנית מתאר, והוגשו שתי בקשות לפירוק החברות; בספטמבר 1984 נפתח בבית המשפט המחוזי בתל אביב הליך שהוביל לצו פירוק, והסכסוך המשפטי נמשך כעשרים שנה והגיע לבית המשפט העליון. הרוכשים פנו למשרד השיכון, והמשך הפיתוח נעשה בסיוע ממשלתי. בשנת 2003 החלה ישראל בהקמת גדר ההפרדה, ומשולש הכפרים עזון עתמה, בית אמין וסניריא בותר בידה; שערי תקווה נותרה בצדו ה"ישראלי" של המכשול אך מוקפת גדר בשלושה צדדים, והדרך היחידה בין עזון עתמה לשאר הרשות הפלסטינית היא שער הפתוח בשעות היום בלבד. הצעה משנת 2007 לאחד את שערי תקווה, עץ אפרים, אלקנה ואורנית לישות אחת ירדה מן הפרק, ובמאי 2022 חתם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס על צו איחודה עם עץ אפרים למועצה מקומית בשם שער שומרון; באותה שנה מנתה למעלה מ-6,100 תושבים. אוכלוסייתה מעורבת, וביישוב בית ספר יסודי ממלכתי-דתי ובית ספר שמונה-שנתי ממלכתי, מתנ"סים, ספרייה, מועדון ספורט וסניפי האיחוד החקלאי ובני עקיבא. בסמל היישוב יונה, הרי השומרון והים.

• מדינת ישראל
• התיישבות
• חינוך
• שומרון