עמק דותן

הסיפור

עמק דותן הוא עמק בצפון־מערב השומרון, והעמק הגדול ביותר באזור הרי השומרון. אורכו כעשרה קילומטרים ורוחבו כשלושה קילומטרים, והוא מוקף כמעט כולו בהרים. מיקומו גבוה יחסית וצופה אל הגליל התחתון, אל עמק יזרעאל ואל חבל תענך. צפונית־מזרחית לו שוכנת העיר ג׳נין, ובעמק עובר התוואי של כביש ג׳נין–שכם. בערבית הוא נקרא سهل عرابة, «מישור עראבה». העמק משמש בעיקר לחקלאות ויש בו שדות טבק רבים. מיושבים בו כפרים ערביים פלסטיניים, ובהם בורקין, יעבד, עראבה וקבטיה, ועל הרכס שבצדו הדרום־מערבי עומדים היישובים הישראליים מבוא דותן, מעוז צבי, חרמש ואל נוה. במרכזו נמצאות חורבות היישוב העתיק תל דותן. הכינוי «עמק דותן» התחדש בדורות האחרונים ואינו מוכר מן המקרא, ואילו השם דותן נזכר בספר בראשית כמקום שאליו הלך יוסף אחר אחיו ומצא אותם, ובספר מלכים ב׳ כמקום שבו שהה אלישע בן שפט; דותן נזכרת גם בספר יהודית. לפי עמנואל דמתי משמעו של השם דותן הוא בור או שקע, והוא ניתן על שם הסעיף הבולט מן העמק שבו שוכן התל. המשוררת דליה רביקוביץ כתבה את השיר «עמק דותן», שהלחין שמעון ישראלי והושר בידי להקת פיקוד הצפון. בשנת 1977 עלה לקרקע באזור משטרת סאנור גרעין בשם דותן, שעבר לאחר מכן לאזור מבוא דותן של ימינו. סמוך למשטרה הוקם בשנת 1987 היישוב שא־נור, שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות. בשנת 2025 הוחלט להסדיר שני יישובים ישראליים היושבים מעל העמק, מעוז צבי ואל נוה.

• תקופת המקרא
• חקלאות ומדרגות
• דרכים
• התיישבות
• שומרון
• שומרון הצפוני