המנזר הצלבני

הסיפור

המנזר הצלבני הוא מתחם חורבות בח'רבת תנור, כחמישה עשר קילומטרים מערבית לירושלים ובסמוך למושב מטע; בוויקינתונים הוא רשום כמנזר עתיק ליד מטע. מנזר סלבטיו (בלטינית: Kloster Salvatio או Saluatio) היה מנזר ציסטרציאני שפעל בארץ ישראל במהלך התקופה הצלבנית, והוא שכן ככל הנראה בח'רבת תנור, שבה נמצאו שרידים מתאימים. המנזר נוסד בשנת 1161 כשלוחה של מנזר מורימונד, דרך מנזר בלאמנד, ולאחר שנת 1174 אינו מוזכר עוד במקורות היסטוריים. הריסות הכנסייה שבאתר זוהו על ידי היסטוריון האמנות דניס פרינגל ככנסיית המנזר סלבטיו, והן ממוקמות בצדו המזרחי של מתחם חורבות רחב יותר. גודלה של הכנסייה הוא כעשרים ושניים מטרים לאורך וכשלושה עשר וחצי מטרים לרוחב, והיא המבנה השמור ביותר באתר. על פי ההערכות הייתה בקיר המזרחי הפנימי שלה אפסיס חצי-עגולה, אשר חלונה נשמר בקיר החיצוני, הסגור באופן ישר. הקיר הצפוני של הכנסייה נותר עומד בגובה משמעותי, ובתוך המבנה נמצאו קונסולות ושרידי קמרונות, המעידים כי הייתה בה תקרה מקומרת.

• ביזנטי ומוסלמי
• ארכאולוגיה
• בתי תפילה
• צלבני
• גוש עציון