חורבת ניסיה

הסיפור

חורבת ניסיה היא אתר ארכאולוגי בתחומי היישוב פסגות בהרי בנימין. שטחו כחמישה עשר דונם, ולפי ההערכות חיו בו כ-400 נפש. נמצאו בו שרידי יישוב כנעני ובהם במה שנשתמרה היטב, והוא היה מיושב גם בתקופה הישראלית, בתקופת בית שני ובתקופה הביזנטית, ואולי אף מאוחר מכך. בשטח שרידי מבנים, מערות קבורה, יקב, בית בד, שני מקוואות טהרה חשמונאיים ואולי שרידי חומה, ובצפון-מערב האתר מערת מסתור מימי מרד בר כוכבא. עיקר הממצאים הם מתקופת הברזל ומתקופת בית שני; נתגלו תכשיטים, חרפושיות מצריות, צלמיות, כלי נשק וכלי חרס החל מתקופת הברונזה התיכונה, מטבע מימי המרד הגדול שעליו "שנת שתיים" ואמפורה מצדו האחד ו"לחירות ציון" ועלה גפן מצדו האחר, ומטבע מימי אדריאנוס. הממצאים הניידים נמצאים כיום במוזיאון רוקפלר, והמטבע מופיע בסמלו של יקב פסגות, שמיקומו המקורי היה בסמוך לאתר, והעתק שלו מוטבע על חלק מיינותיו. סמוך לאתר נבנתה בריכת אגירה לרחצה הנקראת "עין יוסף", על שמו של יוסף בן-יוסף, תושב פסגות. מ-1979 ועד 2002 חפרה במקום משלחת חוקרים אמריקנית בראשות ד"ר דייוויד ליווינגסטון שש עשרה עונות חפירה. ליווינגסטון זיהה את האתר עם העיר המקראית העי, בראש ובראשונה על יסוד מיקומה ממזרח לבית אל המקראית כמתואר במסע אברהם ובספר יהושע, וחלק על הזיהוי המקובל של בית אל בכפר ביתין שמצפון לאתר בזהותו אותה עם העיר אל-בירה. רוב החוקרים לא קיבלו את זיהויו, ובין הטיעונים שהעלו: זיהויה של בית אל בביתין ולא באל-בירה; שהאתר קטן מכדי להלום את התיאור המקראי; שמן הפסוקים עולה כי העי הייתה עיר מרכזית שהיו לה עיירות לוויין; והיעדר עדויות לשריפה, לחומות בצורות ולשערים. ליווינגסטון המשיך לטעון לזיהויו ופרס את טענותיו בספר. חרף אי-ההסכמה מוצג המקום במקרים רבים כ"אתר העי", ובכלל זה בשלט הכניסה לאתר, וסמוך לו הוקמה שכונה של פסגות המכונה "מבוא העי" או "שכונת העי"; בשלטי ההכוונה הרשמיים נקרא האתר "הכפר העברי הקדום".

• בית שני
• ארכאולוגיה
• בנימין