חורבת אל קוט

הסיפור

חורבת אל קוט הוא אתר ארכאולוגי המכיל בעיקר שרידים של יישוב יהודי שהיה קיים במקום מתקופת סוף בית שני ועד מרד בר כוכבא, ובו נתגלו עדויות ליישוב מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה המוסלמית המוקדמת. האתר ממוקם על שלוחה בגובה 658 מטר מעל פני הים, צפונית למעלה לבונה וכקילומטר דרומית לכפר הערבי לובאן א-שרקיה. השלוחה חולשת על הדרך העתיקה «מעלה לבונה» ומשקיפה על עמק לבונה, שהוא עמק חקלאי פורה, לפי הממצא הקרמי שנתגלה בסקרים הייתה במקום התיישבות כבר בתקופת הברזל I, והיא נמשכה ברציפות עד לתחילת התקופה המוסלמית. נראה שבתקופה ההלניסטית הוקם באתר כפר חשמונאי מבוצר, והיישוב הגיע לשיאו במהלך תקופת בית שני, זאת על אף שהממצאים הבולטים ביותר באתר הם מן התקופה הביזנטית. היישוב היהודי נחרב לאחר מרד בר כוכבא, ולאחר מכן היה במקום יישוב נוצרי, כפי שניתן להסיק משרידי המנזר או הכנסייה המבוצרת שנתגלו בראש האתר. את האתר סקר קלאי לראשונה בשנות השישים, וכעבור חמש עשרה שנה שב וסקר אותו ישראל פינקלשטיין; סקר נוסף בוצע בשנות התשעים בידי קמ"ט ארכאולוגיה, בשנת 2005 סקר את האתר איתן קליין, ובשנת 2014 ערך ד"ר דביר רביב סקר יסודי שלו ושל המכלולים התת-קרקעיים שבו. השרידים משתרעים על פני כעשרים דונם וכוללים קירות, בורות מים, כלי חרס, מערות, שלוש מקוואות טהרה, מערות קבורה, מחצבות, מתקנים חקלאיים ומערכת מסתור. מערכת המסתור היא מתקופת בר כוכבא, לפי הממצא הקרמי שנתגלה בתוכה, והיא מורכבת מפתח לחלל תת-קרקעי בצורת פעמון, שבו נחצבו שני פתחים לחללים נוספים; היא אינה כוללת מחילות מסתור, כמו אלה שבשפלת יהודה ובשומרון. במדרון הדרומי של האתר נתגלו שני מאגרי מים גדולים במיוחד — האחד באורך שבעה מטרים, ברוחב 6.5 מטרים ובגובה תקרה של 2.5 מטר — והם מזכירים מאוד את מאגרי המים הגדולים של המבצרים החשמונאיים בשומרון. בצד הדרומי והדרום-מזרחי תועדו כשמונה עשרה מערות קבורה שנחצבו בסלע, רובן מערות כוכים, ובאחת מהן נתגלו שברי גלוסקמה.

• בית שני
• ארכאולוגיה
• קברים
• מים ומעיינות
• דרכים
• שומרון
• בנימין