דיר אל־קרנטל

הסיפור

דיר אל־קרנטל, מנזר קרנטל, הוא מנזר יווני־אורתודוקסי במצוק הר הקרנטל, כארבעה קילומטרים מערבית ליריחו. נזירים ביזנטיים חיו במקום כבר במאה הרביעית, ובאותה מאה הקים הנזיר חריטון לאורה בפסגת ההר, מעל מיקומו הנוכחי של המנזר. את המנזר הנוכחי החלה הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית לבנות בשנת 1875, בסיוע הכנסייה הרוסית. לפי המסורת הנוצרית שהה ישו במקום ארבעים יום וארבעים לילה, ובמהלכם ניסה השטן להעביר אותו על אמונתו; המסורת נסמכת על הבשורה על פי לוקאס, פרק ד, פסוקים א עד יג. בשנת 1914 נבנתה בראש ההר חומת אבנים רבועה ובתוכה שרידי כנסייה. בשנת 1998 בנתה חברה אוסטרית רכבל העולה ממרכז יריחו מערבה במעלה ההר, לאורך 1,300 מטר, עד למסעדה ולמרכז מבקרים, ומשם ממשיכים ברגל אל המנזר; לרכבל שני זוגות של שלוש קרוניות אדומות. מן המנזר עולים אל המקום המכונה ״טחנת אל־הווא״, טחנת הרוח, ובו שרידי מבצר חשמונאי, הרודיאני וצלבני קדום בשם דוק, הוא דגון: יסודות של מבנים, חומות, קירות תמך וחפיר. המבצר שלט על יריחו ועל הדרך העתיקה היורדת מן ההר מצפון לה, המכונה ״טריק אבו ג׳ורג׳״. המבצר שוכן למעלה מ־360 מטר מעל פני הסביבה, ומערכת אספקת המים שלו נתגלתה בסקר כולל של מבצרי יריחו שערכו זאב משל מאוניברסיטת תל אביב ודוד עמית בשנת 1972: נמצאו שרידים של אמת מים שהובילה אל תשעה בורות חצובים במדרון המצוקי לעבר בקעת יריחו. הנזירים הביזנטיים שיקמו חלק מן האמה לשימושם, וכתובת יוונית משנת 1898 נמצאה על יד אחד הבורות.

• ביזנטי ומוסלמי
• בתי תפילה
• הרים
• מים ומעיינות
• בקעת הירדן