בית הכנסת שלום על ישראל

הסיפור

״שלום על ישראל״ הוא בית הכנסת העתיק של יריחו. הוא הוקם במאה השביעית לספירה ופונה מערבה, לכיוון ירושלים. בית הכנסת התגלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1936 בידי דימיטרי בראמכי מטעם מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, והחוקרים זיהו את רצפת הפסיפס שבו — בגודל עשרה על שלושה עשר מטרים — כרצפת בית כנסת עתיק, בזכות הציורים ובזכות הכתובת ״שלום על ישראל״, שהיא המקור לשמו. רצפת הפסיפס כוללת צורות גאומטריות בדמות לבבות הפוכים ותשליב של מרובעים ועיגולים, ובמרכזה עיגול ובו מנורת שבעת הקנים, מימינה שופר ומשמאלה לולב, ומתחתיה הכתובת. ליד הכניסה נמצאה כתובת הודיה בארמית לבני הקהילה שעזרו ומימנו את הפסיפס, ובה מבוקש שייכתבו שמותיהם, שמות בניהם ואנשי בתיהם בספר החיים עם הצדיקים. ייחודו של בית הכנסת בכך שאין בפסיפס שלו שום צורה של אדם או של חיה, בשונה מבית הכנסת העתיק שבנערן הסמוכה, שבפסיפסו צורות של חיות ותמונה של דניאל. העתקים של הפסיפס מוצגים במוזיאון השומרוני הטוב ובבתי הכנסת שביישובים כוכב השחר ומבואות יריחו. משנת 1967 החלו ישראלים לבקר במקום; תושב ערבי מקומי בנה בית על האתר וגבה דמי כניסה מן המבקרים. בשנת 1982 הוצא באתר צו הפקעה למטרות ארכאולוגיות בן שני דונם, בשנת 1986 רכשה רשות הגנים הלאומיים את הבניין ובאותה שנה נוסד במקום מניין קבוע, ובראשית שנות התשעים החלו להתקיים בו קבוצות לימוד ושיעורים והתפתחה בו ישיבה. לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 נמסרה יריחו לרשות הפלסטינית, ובמסגרת הסכם קהיר שנחתם במאי 1994 נשאר האתר תחת שליטה ישראלית במעמד מיוחד; הסדר זה שימש לאחר מכן דוגמה להסדר שנקבע בקבר יוסף. באלול תשפ״ב, אוגוסט 2022, הוחלט להקים מחדש את הישיבה שפעלה במקום; היא ממוקמת כיום בבית חגלה ואחראית על הכניסות היהודיות ליריחו. מעת לעת נכנסות לבית הכנסת קבוצות של מתפללים יהודים, ובהן אברכים ללימוד תורה ולתפילה.

• ביזנטי ומוסלמי
• ארכאולוגיה
• בתי תפילה
• בקעת הירדן