שא-נור

הסיפור

שא-נור הוא יישוב קהילתי בצפון השומרון, בעמק סאנור, סמוך לכביש 60. שמו, שנבחר בהתייעצות עם נעמי שמר, הוא על שם הכפר הפלסטיני הסמוך סנור. היישוב הוקם סביב מצודת טגארט שהקימה משטרת המנדט בשנת 1941, ובמקורה נקראה משטרת סילת א-דהר. ב-28 בספטמבר 1977 ביצעו חברי גרעין «דותן» ניסיון התיישבות ראשון במבנה, שנבחר משום שהיה רכוש ממשלתי — בריטי, אחר כך ירדני, ולבסוף בחזקת צה"ל. הגרעין הוקם בידי גוש אמונים בינואר 1975 בחיפה, ובו כחמישים חברים חילונים, במטרה להקים יישוב בעמק דותן. הניסיון בוצע ללא אישור, ולפי הסדר שהציע ראש הממשלה מנחם בגין קיבלו חברי הגרעין אישור לשפץ את מבנה המשטרה ולשהות בו בלבוש מדי צה"ל; הם הגיעו ב-12 באוקטובר 1977. כעבור שנה עזבו רוב המשפחות, ובשנת 1979 אותר עבורן שטח ליד עראבה להקמת מבוא דותן, שעלה על הקרקע ביוני 1981. באפריל 1988 עלתה למקום קבוצת אמנים, עולים מברית המועצות, שהקימה כפר אמנים לפי המודל של עין הוד, ואז קיבל המקום את השם שא-נור; מבנה המשטרה שופץ ושימש אולם תערוכות, הוקמו סדנה ובית יציקה לפיסול, וגרו במקום אחת עשרה משפחות. בסוף שנת 2000 עזבו רוב האמנים ונותרו במקום שבעה תושבים; במקומם באה קבוצה של אנשי חב"ד, שהקימה ישיבה במבנה ששימש קודם מסגד, וכעבור חצי שנה עזבו גם הם והיישוב נותר נטוש. ב-23 באוגוסט 2005 פונה שא-נור מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. בית הכנסת החדש, על שמו של רב-אלוף רפאל איתן, מולא ונקבר בעפר לאחר שהתברר כי לא ניתן לפרקו, לאור החלטת הממשלה שבתי הכנסת ביישובים המפונים יישארו על תילם. בפסח 2023 עלו למקום משפחות המפונים, וכל משפחה נטעה עץ בחצר ביתה לשעבר. במאי 2025 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הקמתו מחדש, בנובמבר נחתם צו המעניק לו מעמד רשמי של יישוב, ואושרה עבורו תוכנית בניין עיר של 126 יחידות דיור על 65 דונם. ב-17 במרץ 2026 הועלו למקום עשרות קראוונים, ויומיים לאחר מכן נכנסו לגור בו שש עשרה משפחות, לפני שהושלמה ההסדרה החוקית המלאה.

• מדינת ישראל
• התיישבות
• שומרון
• שומרון הצפוני