סבסטיה

הסיפור

סבסטיה היא כפר בהרי השומרון, סמוך לשכם, בנפת שכם שבתחום הרשות הפלסטינית. הכפר יושב על ההר שעל שלוחתו המזרחית מצויות חורבות העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה. לפי מלכים א טז, כד קנה עמרי את ההר משמר בככריים כסף, בנה עליו עיר וקרא את שמה שומרון, על שם שמר אדוני ההר. לאחר 722 לפני הספירה שימש המקום מרכז שלטוני אזורי תחת השלטון האשורי, הבבלי והפרסי. בשנת 27 לפני הספירה בנה הורדוס את העיר מחדש וקרא לה סבסטי, שמו של הקיסר אוגוסטוס בתרגומו היווני, שמשמעו «הנשגב»; הוא הקים בה שני מקדשים ואצטדיון גדול ויישב בה 6,000 חיילים משוחררים. בשם הערבי سبسطية השתמר השם ההרודיאני, והוא שמו של הכפר עד היום. מן המאה הרביעית מזוהה במקום קברו של יוחנן המטביל; הכנסייה הביזנטית שציינה אותו הוחלפה במבנה צלבני בשנת 1160, וזה הפך למסגד נבי יחיא — לפי מקורות אחדים בימי צלאח א־דין בשנת 1187, ולפי אחרים בידי השלטון הממלוכי בשנת 1261. הגאוגרף יאקות אל־חמאווי (1179–1229) מיקם את סבסטיה בג׳ונד פילסטין וכתב כי במקום «הקברים של זכריה ויחיא, בנו». ברישומי המס העות׳מאניים של שנת 1596 נרשמו בכפר עשרים משקי בית ושלושה רווקים; במאה ה־18 הוא היה אחד מכפרי הכס, ומוח׳תאר שבט אל־קאיד בנה בו את ביתו כמצודה. במפקד 1931 התגוררו בו 753 איש ב־191 בתים. באתר הארכאולוגי חפרו משלחת הרוורד בהנהלת גוטליב שומאכר (1908) וג׳ורג׳ אנדרו רייזנר (1909–1910), ומשלחת שנייה בשנים 1931–1935 בהנחיית ג׳ון וינטר קרופוט, בהשתתפות קתלין קניון ואלעזר סוקניק. ב־25 ביולי 1974 עלו פעילי גוש אמונים וחברי כנסת לתחנת הרכבת הנטושה מסעודיה שליד הכפר; לאחר סדרת ניסיונות נוספים הובילה «פשרת סבסטיה» להתיישבות במחנה הצבאי בקדום. כיום הכפר בנפת שכם של הרשות הפלסטינית, וגן לאומי שומרון (סבסטיה), הכולל את שרידי העיר הקדומה, נמצא בשטח C.

• תקופת המקרא
• ארכאולוגיה
• קברים
• בתי תפילה
• שומרון
• שומרון הצפוני