גוש עציון

הסיפור

גוש עציון הוא גוש יישובים מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון, המשתרע מכרמי צור בדרום ועד הר גילה בצפון. גובה האזור כ-950 מטר, ושיאו במצפור האלף שבתחום נווה דניאל, אלף מטר מעל פני הים. צפונו נחשב מבחינה גאוגרפית לחלק מהרי ירושלים, רובו הגדול לחלק מהר חברון, וחלקו המזרחי מצוי בספר מדבר יהודה. באזור נובעים מעיינות שכבה, והמרכזיים שבהם — עין סג'מה, עין משואות, עין מסלע ועין ליבנה — סמוכים לבת עין. הכניסה אליו היא מכביש 60 מירושלים דרך כביש המנהרות, מכביש 398 במזרח, מכביש 375 העולה מבית שמש ומכביש 367 מצומת עציונה. שמו ניתן על שם שמואל צבי הולצמן — "הולץ" הוא עץ בגרמנית, ומכאן "עציון". ההתיישבות היהודית באזור בעת החדשה החלה ב-1927 בהקמת מגדל עדר, בתמיכת הרב מנחם מנדל כשר, וניסיון שני נעשה ב-1935 בידי חברת "אל ההר" של יצחק צבי רקובסקי, אברהם אפשטיין ושמואל צבי הולצמן, שרכשה כאן אדמות רבות. תנועת הקיבוץ הדתי העלתה למקום שלושה קיבוצים — כפר עציון ב-3 במאי 1943, משואות יצחק ב-4 בנובמבר 1945 ועין צורים ב-22 באוקטובר 1946 — וחברי השומר הצעיר הקימו את קיבוץ רבדים ב-11 בפברואר 1947. ב-13 במאי 1948 הסתיים קיומם של ארבעת הקיבוצים; הם הוקמו מחדש במקומות אחרים בישראל — ניר עציון בחוף הכרמל, משואות יצחק ועין צורים באזור מועצה אזורית שפיר ורבדים באזור מועצה אזורית יואב — והאזור היה בשליטת ירדן עד 1967. באותה שנה חידשו בני הדור השני של מתיישבי כפר עציון, ובהם חנן פורת, את היישוב במקומו; ב-1969 קמו ראש צורים ואלון שבות, שבו שוכנת ישיבת הר עציון, וב-1989 הוקם בת עין. במזרח הגוש עומד מבצר הרודיון, שרידי ארמון הקיץ המבוצר שבנה הורדוס על תל מלאכותי. כיום מתגוררים בגוש כ-27,000 תושבים; תשעה עשר יישובים משתייכים למועצה האזורית גוש עציון, אפרת היא מועצה מקומית וביתר עילית עיר. סמל הגוש הוא האלון הבודד העומד במרכזו, ועל שמו נקרא אלון שבות.

• המנדט הבריטי
• התיישבות
• מים ומעיינות
• דרכים
• יהודה
• גוש עציון