מגדל עדר

הסיפור

מגדל עדר היה היישוב היהודי הראשון על אדמות גוש עציון בעת החדשה. הוא נוסד בחורף תרפ"ז, 1927, כעשרים קילומטרים מירושלים, על אם הדרך לחברון, מדרום-מערב לצומת גוש עציון של היום; במקום ניצבה בריכת מים בריטית ולידה מבנה משטרה קטן, ומעל ליישוב, על ראש הגבעה שממערב, התנשא המנזר הרוסי. יוזמי ההקמה היו אנשי מאה שערים בירושלים, ומתיישביו הראשונים תימנים משכונת צריפים בתל אביב; במשך הזמן עזבו רוב המתיישבים התימנים ובמקומם הגיעו משפחות אשכנזיות. לצורך ההקמה נוסדה חברת "זיכרון דוד", על שם האדמו"ר רבי דוד מקוצק, בראשות יצחק גרינוולד (1890–1961), עולה מפולין שעבד בירושלים כסייד; עמו פעלו הרב נח גד וינטרוב ויעקב רוזנבלום, והרב יחיאל מאיר מורגנשטרן נתן ידו לתוכנית. החברה נרשמה כאגודה הדדית בע"מ ב-15 באוקטובר 1925, ובאספתה הכללית הראשונה, בי"ד בחשוון תרפ"ו, השתתפו 66 מתוך 120 חבריה ונבחר הרב מנחם מנדל כשר ליושב ראש הוועד המנהל. שם היישוב נקבע על שם היישוב המקראי מגדל עדר, הנזכר בבראשית ל"ה, כ"א, ובתרגום יונתן על הפסוק מבואר כי מלך המשיח עתיד להתגלות במקום זה באחרית הימים. העלייה לקרקע החלה בכ"ח בטבת תרפ"ז, 2 בינואר 1927, ולא הייתה מרוכזת: המשפחות הגיעו במשך הסתיו והחורף והקימו לעצמן צריפים, ולצדם בית כנסת ומקווה טהרה. התנאים היו קשים: המתיישבים סבלו ממצוקת מים ומחסור בקרקע חקלאית, רובם באו בלא הכשרה חקלאית, ורבים מצאו את פרנסתם בירושלים; הם קיימו קשרי מסחר עם הכפר הערבי הסמוך בית אומר. באמצע החורף ירד שלג כבד, גגו של צריף אחד עף, ודרך חברון–ירושלים נחסמה שבועות אחדים; אנשי בית אומר הביאו מעט מזון ודלק להסקה, ואנשי קהילת חברון, ביוזמת הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, הגיעו בעזרת פרד עם מזון וציוד. היישוב התקיים כשנתיים וננטש בשנת 1929, ולא הוקם מחדש. חברת "זיכרון דוד" התפרקה לאחר כחמש שנים של טיפול בענייניה, וב-25 בספטמבר 1933 רכש את המקום שמואל צבי הולצמן מרחובות. לימים יושב המקום מחדש, לאחר מלחמת ששת הימים, תחת השם מגדל עוז.

• המנדט הבריטי
• התיישבות
• חקלאות ומדרגות
• דרכים
• יהודה
• גוש עציון