קבר יוסף

הסיפור

קבר יוסף (בערבית: قبر يوسف) הוא ציון קבר המיוחס, על פי המסורת היהודית ומסורות נוספות, ליוסף בן יעקב. המתחם עומד בבלאטה אל־בלד, בפאתיה הדרום־מזרחיים של שכם, סמוך ומזרחית לתל בלאטה המזוהה כשכם המקראית. על פי המקרא נקבר יוסף בחלקת השדה שקנה יעקב מבני חמור אבי שכם, והחלקה היא אחד משלושה אתרים שעליהם מצוין בתנ״ך במפורש כי נקנו בכסף מלא; השניים האחרים הם מערת המכפלה, שקנה אברהם מעפרון החתי, והר המוריה, שקנה דוד מארוונה היבוסי. יוסף נפטר במצרים והשביע את בני ישראל להעלות את עצמותיו, משה נטל אותן עמו ביציאת מצרים, וספר יהושע מוסר כי נקברו בשכם באותה חלקה. מספרות הנוסעים מראשית המאה ה־4 ואילך מזוהה המקום כקברו: הנוסע האלמוני מבורדו כתב בשנת 333 כי בתחתית הר גריזים נמצא קבר יוסף בחלקת האדמה שהוריש לו אביו; אוזביוס מקיסריה הזכירו באונומסטיקון; תיאודוסיוס כתב בראשית המאה ה־6 כי עצמות יוסף סמוכות לבאר יעקב; ובמפת מידבא הוא מצויר ממזרח לשכם. בנימין מטודלה במאה ה־12 תיאר שני עמודי שיש, אחד לראשו ואחד לרגליו, וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר, ואשתורי הפרחי במאה ה־14 מיקם את הציון כחמישים אמה מצפון לכפר בלאטה. לפי החוקר פרופ׳ יואל אליצור יש עדויות של יותר מאלף שנים לזיהוי המדויק בידי בני דתות שונות, ועם זאת אין ראיות ארכאולוגיות לכך; המסורת המוסלמית מזהה את קבר יוסף בחברון, בסמוך למערת המכפלה. המבנה הקיים נבנה כנראה במאה ה־19, בחדר הקבורה עומדת המצבה ולצדיה שני עמודי אבן, ולאורך השנים נוספו שני חדרים. הנוסעים ג׳ון מאנדוויל (1336) וארנולד פון־הארף (1498–1499) תיארו עלייה לרגל יהודית שנתית למקום, ובמאה ה־19 תיעד הרב שאול הורנשטיין בית תפילה לערבים בנוי על הקבר ונר תמיד דולק עליו. לאתר חשיבות כשל קברי צדיקים בעיני יהודים וכן אצל השומרונים.

• תקופת המקרא
• קברים
• בתי תפילה
• שומרון