סרטבה

הסיפור

סרטבה, הנכתבת גם סרטבא, או אלכסנדריון, היא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה בדרום מדבר שומרון והעניק את שמו להר — הר סרטבה, או קרן סרטבה. ההר הוא הפסגה הגבוהה ביותר בגוש ההררי שסביבו, והוא גבול צפון־מערבי לערבות יריחו; פסגתו מתנשאת 650 מטר מעל בקעת הירדן, ומהם 377 מטר מעל פני הים. בשנת 1990 אושרו ההר וסביבתו כשמורת טבע בשטח של 30,860 דונם. השם השתמר מתקופה קדומה, נזכר במשנה בצורה סרטבא, ונשמר גם בשם הערבי קרן סרטבה. המשנה מונה את סרטבא כתחנה השנייה בשרשרת התחנות שבהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש מירושלים בימי בית שני. על שם המשואה נקרא המושב שהוקם למרגלות ההר, ובמאי 2026 נערך בפסגה טקס אור ראשון ביוזמת משרד המורשת, שבו חודשה מסורת הדלקת המשואות על ההר. לוחמי הפלמ״ח, ולאחר מכן לוחמי יחידות מובחרות בצה״ל, נהגו לערוך מסעות סיבולת אל ראש קרן הסרטבה; מאז 2017 מקיימת סיירת חרוב את המסע לפסגה בתום שבוע מסכם, ובסופו מקבלים הלוחמים הצעירים את סיכת היחידה. רוב החוקרים מזהים את המבצר שבפסגה עם אלכסנדריון, שבנה המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, ויוסף בן מתתיהו מתארו כמבצר בראש הר גבוה. לאחר שנהרס בידי המצביא הרומי אולוס גביניוס, נבנו חומותיו מחדש בימי הורדוס בידי אחיו פירורא; זה היה מפעל הבנייה הראשון של הורדוס בארץ ישראל, שנה לאחר עלייתו לשלטון, ובשנת 15 לפני הספירה אירח שם את מרקוס אגריפה. בחפירות שנות השמונים, בידי יורם צפריר ויצחק מגן, נחשפו שרידים חשמונאיים ובהם חלקי עמודים וכותרות. בחפירות 2025 בראשות דביר רביב זוהו במדרון המזרחי חמישה שלבי בנייה: הראשונים חשמונאיים — מבנה מטויח בלבן, מקווה טהרה ומבנה עמודים בסגנון דורי — ואחריהם שלבים מימי הורדוס ובהם פריסטיל מרוצף פסיפס, תמשיחי קיר וטיח מכויר, בור מים ובריכה מדורגת. ב־2026 נחשפו בפסגה מבנים הרודיאניים ובהם ריצוף שיש וחימום תת־רצפתי. מערכת המים כוללת ארבעה עשר בורות בשלושה מפלסים וסיפון, השלם והגדול ביותר שנתגלה מן התקופה החשמונאית.

• בית שני
• ארכאולוגיה
• מים ומעיינות
• הרים
• מדבר
• שומרון
• בקעת הירדן