תקוע

הסיפור

תְּקוֹעַ הייתה יישוב קדום על הגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כעשרה קילומטרים דרומית-מזרחית לבית לחם, ועל שמה נקרא מדבר תקוע — החלק של מדבר יהודה שבסביבותיה. היא שכנה בנחלת שבט יהודה, אך אינה מופיעה ברשימת ערי הנחלה בנוסח המסורה של ספר יהושע; בתרגום השבעים היא מופיעה שם. הנביא עמוס מתואר בפתח ספרו כנוקד מתקוע, ועירא בן עיקש התקועי נמנה עם גיבורי דוד. בספר שמואל ב׳ שולח יואב לתקוע ומביא משם את האישה החכמה, ששכנעה את דוד לאפשר לאבשלום לשוב לירושלים. בספר דברי הימים ב׳ נמנית תקוע בין הערים שביצר רחבעם, ובספר נחמיה נזכרים אנשי תקוע בין בוני חומות ירושלים בימי שיבת ציון. תקוע נודעה בשמן הזית המשובח שלה, שממנו לקחו לבית המקדש. העיר וסביבתה נזכרות גם בספר מקבים א׳, באיגרות בר כוכבא מנחל חבר ובמשנה. בתקופה הביזנטית היא נזכרת באונומסטיקון של אוסביוס מראשית המאה הרביעית לספירה, בכתבי הירונימוס ובמפת מידבא, ובאותה תקופה הראו בה את קברו של הנביא עמוס, ולידו הוקמה כנסייה נוצרית קדומה. בשנת 765 ביקר בה ויליבאלדוס הקדוש והזכיר את כנסייתה. רבי יעקב, מיהודי צרפת, ביקר בה באמצע המאה השלוש-עשרה וכתב כי קבור בה ישעיהו הנביא; בספר ״שבילי דירושלים״ המיוחס ליצחק חילו, משנת 1333, נזכרת בה מערה עתיקה ולצדה מחלוקת בזיהוי הקבר — יש הסבורים שהוא של עמוס ויש הסבורים שהוא של ישעיהו. תקוע המקראית מזוהה עם ח׳רבת א-תקוע שעל תל תקוע, המתנשא לגובה 825 מטר מעל פני הים בצד הדרך העולה מים המלח לבית לחם ולירושלים. פרופ׳ גארי רנדסבורג סבור שהאישה החכמה ועמוס באו מ״תקוע הצפונית״, אתר נוסף בשם זה שחוקרים מציעים לזהותו בצפון הארץ בלא הסכמה על מיקומו. בשנת 1977 הוקם מצפון-מזרח לח׳רבת א-תקוע היישוב תקוע.

• תקופת המקרא
• ארכאולוגיה
• קברים
• בתי תפילה
• מדבר
• יהודה
• גוש עציון