מגדל יריחו

הסיפור

מגדל יריחו, הקרוי גם המגדל העגול ביריחו, נבנה בתל יריחו במהלך התקופה הנאוליתית הקדם־קרמית א׳, לפני כ־11,000 שנה, והוא אחת הדוגמאות הקדומות בעולם לבנייה מונומנטלית. המגדל עגול ובנוי אבנים, גובהו כתשעה מטרים, והוא שולב בצידה הפנימי של החומה שנבנתה סביב היישוב בעקבות גידולו. במרכזו נמצא גרם מדרגות תלול ברוחב מטר, בנוי אבנים מוארכות ומהוקצעות, ועל המגדל נמצאו שרידי טיח ועדויות לעבודות שיפוץ. לקראת סוף התקופה נסתם גרם המדרגות, המגדל יצא משימוש כמגדל והפך לאתר קבורה: בקיר צדדי נחפר מעבר שדרכו הוכנסו לתחתית גרם המדרגות שתים עשרה גופות, תשעה מבוגרים ושלושה ילדים, שנדחסו בערימה צפופה, והפתח נסתם באבנים. המגדל נתגלה בחפירות שערכה קתלין קניון בתל בין השנים 1952 ל־1958. במחקרם של רן ברקאי מאוניברסיטת תל אביב ורועי לירן מוצע כי המבנה שימש למטרת מדידה אסטרונומית: צל הר הקרנטל הסמוך הגיע עד המגדל בדיוק ביום הארוך ביותר בשנה, וכך היווה המגדל למעשה לוח שנה. לדעת החוקרים נבנה המגדל מסיבות תאולוגיות הקשורות בהתקצרות הימים שלאחר אותו יום.

• תקופת המקרא
• ארכאולוגיה
• בקעת הירדן